<h1>אבודרהם סימני הפרשיות</h1>
<h2>דף לא:</h2>
לעולם קורין בשנה פשוטה פקדו ופסחו. פירוש, צו את אהרן בשבת שלפני הפסח. מנו ועצרו. פירוש, במדבר סיני שיש בו מנין ישראל. בשבת שלפני עצרת. צומו וצלו, פירוש, שבת (שלפני) [שאחרי] תשעה באב קורין ואתחנן, ומתרגמינן וצליתי. קומו ותקעו, פירוש, אתם נצבים בשבת שלפני ראש השנה. ובמעוברת, במקום פקדו ופסחו קורין סגירו ופסחו. פירוש, זאת תהיה תורת המצורע בשבת שלפני הפסח. וכדי שיקראו אלו הפרשיות בעונתן, תקנו לקרות בשבת אחד שני סדרים, כמו שכתבנו למעלה. וטעם פקדו ופסחו, מפני שבצו את אהרן מדבר מהלכות הגעלת כלים. וצריך להזהיר עליהם קודם הפסח, שנאמר (ויקרא ו', כ"א) וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר. ואם בכלי נחושת בושלה וגומר. ואמרינן בזבחים בפרק דם חטאת (צ"ז ע"א) שאנו צריכים לעשות מריקה בחמין, ושטיפה בצונן, בכלים שנשתמשו בהן הקדשים, להכשירם מדין נותר. כמו שאמר הכתוב בגעולי גוים (במדבר ל"א, כ"ג) כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וגומר. והגעלת כלים הנבלעים מאיסור החמץ אנו למדים גם כן מגעולי גוים. וגם במעוברת שקורין סגירו ופסחו מדבר בפרשה זאת תהיה בענין טהרת כלים. שנאמר, וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר וגומר, שהוא כעין הגעלת כלים. מנו ועצרו, כדאמרינן במגילה בפרק בני העיר (ל"א ע"ב) תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר, עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, כדי שתכלה שנה וקללותיה, שעצרת ראש השנה לאילן הוא, דתנן (ראש השנה ט"ז ע"א) ובעצרת על פירות האילן. ונהגו לקרות גם פרשת במדבר סיני קודם עצרת. כדי להפסיק בפרשה אחת בין קללות לעצרת כמו שאמרנו למעלה. צומו וצלו, מפני שכתוב בפרשת ואתחנן (דברים ד', כ"ה), כי תוליד בנים ובני בנים וגו', העידותי בכם היום וגומר, ומפרש בשילהי גיטין (פ"ח ע"א) שרמז להם שיגלו ממנה לסוף תתנ"ב שנה, כמנין ונושנתם, והוא הקדים והגלם לסוף תת"נ, כדי שלא יתקיים בהם כי אבוד תאבדון. וזה שאומר הכתוב (דניאל ט', י"ד) וישקוד ה' על הרעה ויביאה וגומר. צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל, שמיהר להביאה שתי שנים לפני זמנה. קומו ותקעו, כדי שתכלה שנה וקללותיה, קודם ראש השנה. ונהגו לקרות גם פרשת אתם נצבים קודם ראש השנה, כדי להפסיק בפרשה אחת בין קללות לראש השנה, כמו שאמרנו למעלה.
